תיעוד הדיון בית משפט

מבקש להעלות נושא די כאוב ולהעניק טיפים מעשיים להתגברות על הבעיה:

אפתח בעניין עצמו: תיעוד הדיון בית משפט בד”כ מתבצע באמצעות פרוטוקול שערוך פיזית ע”י קלדנית היושבת לצידו של השופט (יש אפשרות גם להקלטה הדורשת פרוצדורה מיוחדת הקבועה בחוק). לעתים קרובות מידי, שלא לומר בכל המקרים (!!!), דבריו של בית המשפט אינם (!!!) מתועדים.

זאת למרות שהוראת החוק מורה במפורש אחרת, בחרתי לצטטה במלואה וזהו לשונה:

הוראת ס’ 68א’ לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ”ד – 1984 (להלן: “החוק”):

“68א. (א) בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחב בדיון והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט, ואולם בקדם משפט, בישיבה מקדמית או בדיון מקדמי אחר רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עיקרי הדברים שבדיון; בית המשפט יקבע את דרך רישום הפרוטוקול; בסעיף זה, “דיון מקדמי” – לרבות דיון שאין בו שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות בעלי הדין ושנועד לבחון את האפשרות לסיים את ההליך בהסדר מוסכם בין בעלי הדין.

(ב) בית המשפט רשאי להורות שלא יירשמו בפרוטוקול דברי גידוף, נאצה, השמצה או ביזוי, ובלבד ששוכנע כי אין טעם המצדיק את רישומם בפרוטוקול.

(ג) בעל דין זכאי לקבל, בתום הדיון או בסמוך לאחר מכן, עותק של הפרוטוקול.

(ד) בית משפט רשאי, לפי בקשת בעל דין ולאחר שנתן לשאר בעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בעל דין רשאי להגיש בקשה לתקן רישום בפרוטוקול בתוך עשרה ימים מיום שהומצא לו הפרוטוקול.

(ה) כתבי טענות וכל תעודה או מסמך שהוגשו בדיון ושבית המשפט קיבל אותם, יצורפו לפרוטוקול ויהיו חלק ממנו, למעט לעניין סעיפים קטנים (ב) עד (ד).

(ו) הוראות סעיף זה יחולו על כל דיון בבית משפט, לרבות בבית המשפט העליון, אלא אם כן נקבעה בחיקוק הוראה מפורשת אחרת באותו עניין.”

הדגש שאני מבקש לשים הוא על התיבה: “לרבות שאלות והערות בית המשפט”;

מהוראה זו אנו למדים:

1. גם דברי בית המשפט עצמו אמורים להיות מתועדים.

2. יתרה מכך, גם בישיבה המכונה “קדם משפט”, רשאי בית משפט – בהסכמת הצדדים (!!!) – לכלול “רק” את עיקרי דברי הצדדים.

3. בית המשפט יקבע את דרך רישום הפרוטוקול – וכאן הבעיה:

הפסיקה מסבירה ומפרשת הוראה זו באופן שהשופט הוא זה שמנהל את הדיון ובתור שכזה, אך טבעי שגם ישלוט בתוכן הפרוטוקול.

מניסיון, בתי משפט – ובמיוחד שופטי ושופטות בתי המשפט לענייני משפחה, אינם מתעדים את דבריהם שלהם, בין אם מדובר בביטויים פוגעניים כלפי הצדדים, ובין אם מדובר בגילויי דעת של ממש, ובין אם מדובר בתוכן שאלה שלפניה הוצגה תזה שהתחוללה במוחו של השופט, וכן עוד מיני דוגמאות רבות.

להשקפתי, באי תיעוד (או תיעוד חלקי, או גרוע מכך – תיעוד מסולף) של הנאמר בדיון לפרוטוקול, יש הרבה יותר מטעם לפגם, פגם היורד לשורשו של ניהול דיון תקין והליך תקין (due process).

אין צורך להרחיב בנזק שתופעה זו גורמת למתדיינים, ואולם הואיל והשופט שולט בדיון ובפרוטוקול המתעד אותו, יהא זה קשה מאד עד בלתי אפשרי לשנות התופעה. גם טיפים להילחם בתופעה בלתי תקינה זו לא תמיד מועילים, אך יש וראוי לנסות לפחות. כך למשל, בנימוס ועם סיכוי שלא להרגיז או להסתבך עם השופט, ניתן להציע כמה טיפים:

1. בדיון (בעיקר קדם משפט), להיות ערניים למעשיה של הקלדנית. אם יצאה מהאולם, או יושבת בצד ושותה קפה כאשר דיון מתנהל, אל תצפו לתיעוד כלשהו. לכן, במקרה כזה (ויש כאלו לצערי) יש לבקש בנימוס מהשופט כי דברים יתועדו לפרוטוקול.

2. לעתים, השופט עצמו מבקש/מודיע כי השיחה תתקיים מחוץ לפרוטוקול, בין כל היתר, על מנת להבין מהי המחלוקת האמתית בין הצדדים. גם כאן, ניתן לבקש בנימוס ולהסביר כי תיעודו של דיון – זה המתקיים בתוך אולם בית המשפט, להבדיל מדיון מחוץ לכתליו – נחוץ, גם כאשר בית המשפט פוסק על דרך הפשרה (ראו למשל הוראת ס’ 79א’ לחוק).

3. לעתים אחרות, יש מן נוהג – מגונה לדעתי – ששאלתו של בית המשפט, ארוכה ככל שתהא, אינה מתועדת, וכל מה שנכתב הוא: “לשאלת בית המשפט אני עונה….”. מציע פשוט לחזור על תוכן שאלת בית המשפט בקצרה ואז לענות.

4. עם קבלת הפרוטוקול בסוף הדיון, לבדוק האם אכן לא נפלה טעות בו. אם כן, להשתדל להתריע על הטעות כשהשופט והצד שכנגד נמצאים עדיין באולם. לעתים, בדיקה זו אינה מעשית הואיל והפרוטוקול ארוך מידי ואין זמן, או שהשופט יצא מהאולם וכדומה.

יצויין כי אחרת, יש לפעול על פי המסגרת הפרוצדורלית הקבועה בהוראת ס’ 68א(ד’) לחוק – או אז התנאים לשינוי הפרוטוקול – גם ע”פ הפסיקה – הרבה יותר קשוחים.

5. אם אתם ממש חוששים, מראש, לאי דיוקים בפרוטוקול דיון עתידי (ומציגים ראשית ראייה לכך: למשל, מחלוקת קודמת בין הצדדים על תוכן הפרוטוקול), מציע להגיש בקשה מסודרת להקלטת הדיון, אך אם תאושר, יהא זה על חשבונכם, על פי כל התנאים הקבועים בהוראת ס’ 68ב’ לחוק.

***המוצג לעיל אינו מהווה ייעוץ טיפול ו/או תחליף לייעוץ/טיפול משפטי או אחר, וההסתמכות על הנאמר באחריות הבלעדית של העושה בו שימוש***

    לייעוץ חייגו : 052-4722755

    או השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם

    Rate this post

    תיעוד הדיון בית משפט

    תיעוד הדיון בית משפט
    עורך דין מומחה לגירושין

    אייל סייג, עורך דין משפחה

    בעל משרד בוטיק וניסיון רב בדיני משפחה וירושה.
    עוסק בין היתר, בגירושין, משמורת ילדים, מזונות ילדים ומזונות אשה, פירוק שיתוף ואיזון משאבים בין בני משפחה, אפוטרופסות, אימוץ, ילדים חטופים, ידועים בציבור, תביעות אותן ניתן להגיש גם לאחר פסק דין ועוד.

    “גם גירושין ניתן להשיג בדרכי שלום בהסכם, בעיקר לטובת ילדים שחווייה קשה עד מאד של סכסוך בין הוריהם ייחסך מהם (בעיקר מעמד של קונפליקט נאמנויות), ובכך ימנעו פצעים/נזקים נפשיים שעלולים להיגרם לאותם ילדים בעקבות הליכים משפטיים ארוכים, מייגעים ומתישים. הכל תוך שמירת זכויות דיוניות ומהותיות של הוריהם.”

    השארת טלפון לקבלת שיחה

    סרטון מומחה דיני משפחה וירושה

    מאמרים

    קיום צוואה

    צו קיום צוואה

    צו קיום צוואה הוא המסמך המשפטי המאפשר לנו לממש את הכתוב בצוואה ולתת לה תוקף חוקי. מסמך

    הוצאת צו ירושה

    צו ירושה

    צו ירושה הוא אחד המסמכים המשפטיים החשובים שיש להשיג לאחר מותו של אדם. בקשה לצו ירושה היא

    עורך דין משפחה

    עורך דין אייל סייג, עורך דין משפחה מומחה למספר הליכים ומגוון תחומים הקשורים לתחום דיני אישות, בעל ניסיון

    קרא עוד >>

    איך מתגרשים

    איך מתגרשים יפה ומהר ומה אפשר לעשות כשלא יודעים לאן לפנות? איך מחליטים להתגרש והאם ניתן לפנות לייעוץ

    קרא עוד >>

    תחומי עיסוק

    תחומי עיסוק משרד עורכי דין אייל סייג מתמחה בתחומי עיסוק שונים בעינייני משפחה עורך דין לגירושין ההחלטה להתגרש

    קרא עוד >>