מבקש להעלות נושא די כאוב ולהעניק טיפים מעשיים להתגברות על הבעיה:

אפתח בעניין עצמו: תיעוד הדיון בית משפט בד”כ מתבצע באמצעות פרוטוקול שערוך פיזית ע”י קלדנית היושבת לצידו של השופט (יש אפשרות גם להקלטה הדורשת פרוצדורה מיוחדת הקבועה בחוק). לעתים קרובות מידי, שלא לומר בכל המקרים (!!!), דבריו של בית המשפט אינם (!!!) מתועדים.

זאת למרות שהוראת החוק מורה במפורש אחרת, בחרתי לצטטה במלואה וזהו לשונה:

הוראת ס’ 68א’ לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ”ד – 1984 (להלן: “החוק”):

“68א. (א) בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחב בדיון והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט, ואולם בקדם משפט, בישיבה מקדמית או בדיון מקדמי אחר רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עיקרי הדברים שבדיון; בית המשפט יקבע את דרך רישום הפרוטוקול; בסעיף זה, “דיון מקדמי” – לרבות דיון שאין בו שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות בעלי הדין ושנועד לבחון את האפשרות לסיים את ההליך בהסדר מוסכם בין בעלי הדין.

(ב) בית המשפט רשאי להורות שלא יירשמו בפרוטוקול דברי גידוף, נאצה, השמצה או ביזוי, ובלבד ששוכנע כי אין טעם המצדיק את רישומם בפרוטוקול.

(ג) בעל דין זכאי לקבל, בתום הדיון או בסמוך לאחר מכן, עותק של הפרוטוקול.

(ד) בית משפט רשאי, לפי בקשת בעל דין ולאחר שנתן לשאר בעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בעל דין רשאי להגיש בקשה לתקן רישום בפרוטוקול בתוך עשרה ימים מיום שהומצא לו הפרוטוקול.

(ה) כתבי טענות וכל תעודה או מסמך שהוגשו בדיון ושבית המשפט קיבל אותם, יצורפו לפרוטוקול ויהיו חלק ממנו, למעט לעניין סעיפים קטנים (ב) עד (ד).

(ו) הוראות סעיף זה יחולו על כל דיון בבית משפט, לרבות בבית המשפט העליון, אלא אם כן נקבעה בחיקוק הוראה מפורשת אחרת באותו עניין.”

הדגש שאני מבקש לשים הוא על התיבה: “לרבות שאלות והערות בית המשפט”;

מהוראה זו אנו למדים:

1. גם דברי בית המשפט עצמו אמורים להיות מתועדים.

2. יתרה מכך, גם בישיבה המכונה “קדם משפט”, רשאי בית משפט – בהסכמת הצדדים (!!!) – לכלול “רק” את עיקרי דברי הצדדים.

3. בית המשפט יקבע את דרך רישום הפרוטוקול – וכאן הבעיה:

הפסיקה מסבירה ומפרשת הוראה זו באופן שהשופט הוא זה שמנהל את הדיון ובתור שכזה, אך טבעי שגם ישלוט בתוכן הפרוטוקול.

מניסיון, בתי משפט – ובמיוחד שופטי ושופטות בתי המשפט לענייני משפחה, אינם מתעדים את דבריהם שלהם, בין אם מדובר בביטויים פוגעניים כלפי הצדדים, ובין אם מדובר בגילויי דעת של ממש, ובין אם מדובר בתוכן שאלה שלפניה הוצגה תזה שהתחוללה במוחו של השופט, וכן עוד מיני דוגמאות רבות.

להשקפתי, באי תיעוד (או תיעוד חלקי, או גרוע מכך – תיעוד מסולף) של הנאמר בדיון לפרוטוקול, יש הרבה יותר מטעם לפגם, פגם היורד לשורשו של ניהול דיון תקין והליך תקין (due process).

אין צורך להרחיב בנזק שתופעה זו גורמת למתדיינים, ואולם הואיל והשופט שולט בדיון ובפרוטוקול המתעד אותו, יהא זה קשה מאד עד בלתי אפשרי לשנות התופעה. גם טיפים להילחם בתופעה בלתי תקינה זו לא תמיד מועילים, אך יש וראוי לנסות לפחות. כך למשל, בנימוס ועם סיכוי שלא להרגיז או להסתבך עם השופט, ניתן להציע כמה טיפים:

1. בדיון (בעיקר קדם משפט), להיות ערניים למעשיה של הקלדנית. אם יצאה מהאולם, או יושבת בצד ושותה קפה כאשר דיון מתנהל, אל תצפו לתיעוד כלשהו. לכן, במקרה כזה (ויש כאלו לצערי) יש לבקש בנימוס מהשופט כי דברים יתועדו לפרוטוקול.

2. לעתים, השופט עצמו מבקש/מודיע כי השיחה תתקיים מחוץ לפרוטוקול, בין כל היתר, על מנת להבין מהי המחלוקת האמתית בין הצדדים. גם כאן, ניתן לבקש בנימוס ולהסביר כי תיעודו של דיון – זה המתקיים בתוך אולם בית המשפט, להבדיל מדיון מחוץ לכתליו – נחוץ, גם כאשר בית המשפט פוסק על דרך הפשרה (ראו למשל הוראת ס’ 79א’ לחוק).

3. לעתים אחרות, יש מן נוהג – מגונה לדעתי – ששאלתו של בית המשפט, ארוכה ככל שתהא, אינה מתועדת, וכל מה שנכתב הוא: “לשאלת בית המשפט אני עונה….”. מציע פשוט לחזור על תוכן שאלת בית המשפט בקצרה ואז לענות.

4. עם קבלת הפרוטוקול בסוף הדיון, לבדוק האם אכן לא נפלה טעות בו. אם כן, להשתדל להתריע על הטעות כשהשופט והצד שכנגד נמצאים עדיין באולם. לעתים, בדיקה זו אינה מעשית הואיל והפרוטוקול ארוך מידי ואין זמן, או שהשופט יצא מהאולם וכדומה.

יצויין כי אחרת, יש לפעול על פי המסגרת הפרוצדורלית הקבועה בהוראת ס’ 68א(ד’) לחוק – או אז התנאים לשינוי הפרוטוקול – גם ע”פ הפסיקה – הרבה יותר קשוחים.

5. אם אתם ממש חוששים, מראש, לאי דיוקים בפרוטוקול דיון עתידי (ומציגים ראשית ראייה לכך: למשל, מחלוקת קודמת בין הצדדים על תוכן הפרוטוקול), מציע להגיש בקשה מסודרת להקלטת הדיון, אך אם תאושר, יהא זה על חשבונכם, על פי כל התנאים הקבועים בהוראת ס’ 68ב’ לחוק.

***המוצג לעיל אינו מהווה ייעוץ טיפול ו/או תחליף לייעוץ/טיפול משפטי או אחר, וההסתמכות על הנאמר באחריות הבלעדית של העושה בו שימוש***

לייעוץ חייגו : 052-4722755

או השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם

סגירת תפריט
Call Now Button
עורך דין משפחה

לייעוץ חייגו : 052-4722755

או השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם